חדוה רוקח מתמחה בצילום אמנותי נרטיבי, ללא בימוי המצולמים ותוך שימוש בסביבתם האותנטית ובתאורה טבעית. צילומיה הוצגו בתערוכות יחיד בישראל, בארצות הברית ובגאורגיה. פרסמה כמה אלבומי אמנות ועבודותיה זכו בפרסים בתחרויות בלונדון, פריז, טוקיו ובודפשט.
סדרת צילומיה 'בנות סושי יפניות' יצאה לאור בקטלוג בשם זה בגרסה אנגלית ובגרסה עברית (הוצאת איתי בחור, 2024). עבודות מתוך סדרה זו הוצגו בתערוכת יחיד ב'מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית' בחיפה (2024) ובתערוכת יחיד במוזיאון היהודי במיין, ארה"ב (2025).
אלבום הצילום שלה 'בובות, ואדי ערה' עתיד לצאת לאור בשנת 2025 במהדורה תלת-לשונית: אנגלית, ערבית ועברית (הוצאת איתי בחור). אלבום זה מכיל עבודות שצולמו ביישובים ערבים בוואדי ערה אחרי טבח השבעה באוקטובר ובתקופת המלחמה בעזה (חרבות ברזל).
אלבום הצילום שלה 'קטלוג 2024' מכיל עבודות נבחרות מאחת-עשרה סדרות צילום, ויצא לאור בגרסה אנגלית ובגרסה עברית (הוצאת איתי בחור, 2024).
אלבום הצילום שלה 'חלום טביליסי' יצאה לאור במהדורה תלת-לשונית (אנגלית, גאורגית ועברית, הוצאת איתי בחור, 2017), ונבחר לייצג את עשרים וחמש שנות היחסים הדיפלומטיים בין גיאורגיה וישראל. עבודות מתוכו הוצגו בתערוכת יחיד בתערוכת יחיד באוניברסיטת גורי שבגיאורגיה (2022) ובבית הספר לאמנות 'בסיס' (2017).
סדרת הצילום שלה 'ילדי הקראטה' (ויקטור רבייב ומועדון אמנויות הלחימה) הוצגה ב'תערוכה בצומת' שבמסגרת מחאת אור עקיבא נגד ההפיכה המשטרית בישראל (2023) וזכתה בפרסים בטוקיו ובבודפשט.
סדרת הצילום שלה 'דיצי וארבו, כפרים על קו הכיבוש', שמתארת את החיים באזור הצבאי הסגור, שגובל בשטח הגאורגי שנכבש על ידי רוסיה בשנת 2008, זכתה בפרס בלונדון (2023).
סדרת הצילום שלה 'סבגי, מוזיקת עולם במקלט' מתחקה אחרי אנסמבל נגנים של מוזיקת עולם אזרית וקווקזית, שמתאמנת במקלט נגד טילים באור עקיבא שבישראל, זכתה בפרס בפריז (2024).
רבים מצילומיה נבחרו לכריכות של ספרי קריאה ועיון.
לצפייה בסרטו של גלעד רייכנבאום על חדוה רוקח: 'אמנית בחזית – מאבק למקום יותר טוב'