חדוה רוקח מתמחה בצילום אמנותי נרטיבי, ללא בימוי המצולמים ותוך שימוש בסביבתם האותנטית ובתאורה טבעית. צילומיה הוצגו בתערוכות יחיד במוזיאונים בישראל ובארצות הברית וכן בגאורגיה. פרסמה כמה אלבומי אמנות ועבודותיה זכו בפרסים בתחרויות בלונדון, פריז, טוקיו ובודפשט. חברת כבוד בדירקטוריון המוזיאון היהודי של מיין.

סדרת צילומיה בבתי סוהר במדינת מיין שבארצות הברית צולמה בקיץ 2026. בעקבותיה יצא לאור אלבום הצילום 'להרוג זמן: צילומים מבתי סוהר במיין' (בשתי מהדורות, בעברית ובאנגלית, הוצאת איתי בחור, 2026). הצילומים מציגים אסירים ואנשי צוות בסביבות החיים והעבודה שלהם; הם מאפשרים להתבונן בחיי היומיום במערכת המשלבת ענישה ושיקום. הם נעשו ללא בימוי, תוך שימוש באור הקיים ובטכניקות של גריעת דמויות מן התמונה והותרת חללים לבנים או צלליות לבנות במקומן.

סדרת צילומיה '&' היא דיוקן צילומי רחב יריעה של החיים היהודיים במיין, והוזמנה על ידי המוזיאון היהודי במיין. העבודות בסדרה נכללות באוסף המוזיאון. כ־200 צילומים מהסדרה, העוסקת בחיים ובזהות היהודיים במיין, הוצגו בתערוכת היחיד 'תמיד יש &' בחודשים מרץ-מאי 2026. כ־100 מהם נותרו לתצוגת קבע במוזיאון. ביולי 2026 נפתחה במרכז לשואה וזכויות אדם באוגוסטה, מיין (HHRC), תערוכת יחיד נוספת ובה כ־100 צילומים מהסדרה. התערוכה מוצגת עד יולי 2027. הסדרה מוצגת במלואה באתר המוזיאון, בדף האב הייעודי לפרויקט.

אלבום הצילום 'פנים וגוונים של חיים יהודיים במיין', שיצא לאור בהוצאת איתי בחור בשנת 2026 במהדורה דו־לשונית בעברית ובאנגלית, כולל 283 צילומים ומקיף את רוב גוף העבודה. האלבום הוא יצירת אמנות עצמאית. המוזיאון היהודי במיין והגופים התומכים בפרויקט יזמו שימוש בו בתוכניות חינוכיות, חברתיות וקהילתיות ובפעילות למאבק באנטישמיות. בתמיכת Jewish Community Alliance of Southern Maine (JCA) ו־Maine Humanities Council, יחולקו עותקים של האלבום לכל בתי הספר התיכוניים במיין.

סדרת צילומיה 'בנות סושי יפניות' יצאה לאור בקטלוג בשם זה בגרסה אנגלית ובגרסה עברית (הוצאת איתי בחור, 2024). עבודות מתוך סדרה זו הוצגו בתערוכת יחיד ב'מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית' בחיפה (2024) ובתערוכת יחיד במוזיאון היהודי במיין, ארה"ב (2025). 

אלבום הצילום שלה 'בובות, ואדי ערה' יצא לאור בשנת 2025 במהדורה תלת-לשונית: אנגלית, ערבית ועברית (הוצאת איתי בחור). אלבום זה מכיל עבודות שצולמו ביישובים ערבים בוואדי ערה אחרי טבח השבעה באוקטובר ובתקופת המלחמה בעזה (חרבות ברזל). האלבום זכה במדליית ארד בתחרות צילום בינלאומית בבודפשט (2025).

אלבום הצילום שלה 'קטלוג 2024' מכיל עבודות נבחרות מאחת-עשרה סדרות צילום, ויצא לאור בגרסה אנגלית ובגרסה עברית (הוצאת איתי בחור, 2024).

אלבום הצילום שלה 'חלום טביליסי' יצאה לאור במהדורה תלת-לשונית (אנגלית, גאורגית ועברית, הוצאת איתי בחור, 2017), ונבחר לייצג את עשרים וחמש שנות היחסים הדיפלומטיים בין גיאורגיה וישראל. עבודות מתוכו הוצגו בתערוכת יחיד בתערוכת יחיד באוניברסיטת גורי שבגיאורגיה (2022) ובבית הספר לאמנות 'בסיס' (2017). 

סדרת הצילום שלה 'ילדי הקראטה' (ויקטור רבייב ומועדון אמנויות הלחימה) הוצגה ב'תערוכה בצומת' שבמסגרת מחאת אור עקיבא נגד ההפיכה המשטרית בישראל (2023) וזכתה בפרסים בטוקיו ובבודפשט.

סדרת הצילום שלה 'דיצי וארבו, כפרים על קו הכיבוש' מתארת את החיים באזור הצבאי הסגור, שגובל בשטח הגאורגי שנכבש על ידי רוסיה בשנת 2008. סדרה זו זכתה בפרס בלונדון (2023).

סדרת הצילום שלה 'סבגי, מוזיקת עולם במקלט' מתחקה אחרי אנסמבל נגנים של מוזיקת עולם אזרית וקווקזית, שמתאמנים במקלט נגד טילים באור עקיבא שבישראל. סדרה זו זכתה בפרס בפריז (2024).

רבים מצילומיה נבחרו לכריכות של ספרי קריאה ועיון.

צילומיה נמצאים באוספים פרטיים וציבוריים.

לצפייה בסרטו של גלעד רייכנבאום על חדוה רוקח: 'אמנית בחזית – מאבק למקום יותר טוב'