חלום טביליסי

צילומים אלה אמפטיים ואינטימיים, חפים מאידאליזציה, מהתנשאות ומהתבטלות; הם משקפים התחקות אחרי חוויה של מפגש חסר שפה עם אנשים זרים ואחרי התהוות של קרבה אנושית רגעית.

אתרי הצילום הם שווקים, רחובות, תחנות הרכבת והמטרו, מעברים תת־קרקעיים, שכונות נידחות. מהצילומים משתקפים חיים שונים, עושר ועוני, שמחה ועצב ואומללות, פנים שונות של המציאות בארץ הזאת, שעברה משטרים שונים, נשיאים שונים ומהפכות שונות, והיא עדיין משתנה ומתגבשת וצבעונית ומסעירה.

רוב הצילומים הם של אנשים וטעונים במתח סנטימנטלי. כמה מהמצולמים מישירים מבט לצלמת ולמצלמה, כמה מהם סקרנים, כמה מחייכים ולעיתים מבצבץ חוסר ביטחון מהחיוך שלהם, יש כאלה שלא היה להם נוח להצטלם.

גם הצלמת התמודדה עם מבוכות והתגברות עליהן במהלך הצילום הגלוי והאינטימי. הלכי נפש אלה טוענים את הצילומים במתח רגשי ומעבירים את חוויית הגילוי של סביבה אנושית אחרת, ההתוודעות אליה ויצירת אמון וקרבה.