למצוא אור, אור עקיבא, ישראל

שנת 2024 היא שנה מורכבת, קשה ורעה בישראל. אמונות, תקוות והערכות השתנו והתנפצו אל פני המציאות, וליקוי המאורות עורר תחושת חושך פנימית. תחושה זו הציפה את המחשבות והלב הלמה את החשכה הסובבת, ששוררת בשעות ההליכה וההתעמלות. הדמיון בין המציאות החיצונית והפנימית, וההתאמה האסוציאטיבית־התחושתית ביניהן, עוררו את הרצון לחקור את החשכה שבחוץ ובאמצעות ההתעמתות איתה להתמודד עם העלטה שירדה על הנפש ועם תחושת אובדן האוריינטציה והדרך.
בלילה הרחובות נראים שונים מאוד. שוני זה מביא לחוסר התמצאות, זרות, אפילו אימה, כי הנוף השגור נהיה לא מוכר בהעדר אור. הצילומים משקפים את רושם תחושת הפורענות, שגואה עקב דיסאוריינטציה ואובדן הסדר והוודאות.
השאיפה הראשונית להתחקות אחר החושך ולתעד אותו ואת הלכי הנפש שהוא מעורר עברה התפתחות במהלך העבודה על הסדרה; נוספה לה חקירה על אור הפנסים והירח בגנים, ברחובות ובכבישים, על ההתפשטות של האור בשיחים ובעצים ועל ההשפעה שלו על מראה הסביבה. כך, בהדרגה, חוויית השקיעה בעלטה עברה תמורה לחוויה של התחקות אחרי אור ומציאתו.
מבחינה טכנית, צילום בחושך ללא פלאש (מבזק) כרוך באתגרים שונים מבחינת סוג העדשות, ניצול של אור ירח ותאורת רחובות, מידת גרעיניות ומניעת השתקפות של הדי המאמץ הזה בתצלום הסופי, שנועד לשקף ולעורר תחושות אחרות.